מדוע כולם אוהבים את הקניון

קניון פירושו מרכז קניות. מקום, שבמקורו נועד לספק מגוון מוצרים וסחורות בצורה נוחה, תחת קורת גג אחת.
הקניון המודרני הוא אחד מסמליה המרכזיים של תרבות הצריכה. הוא מאפשר לנו נגישות נוחה לחנויות רבות בעת ובעונה אחת ואפשרויות בחירה מתוך מבחר גדול.

הקניונים ממוזגים, מוגנים מפני גשם ושמש, מוארים, מצוחצחים, מאובטחים, מספקים מקומות חניה נוחים, פתוחים במשך רוב שעות היום; הם מהווים סביבה מושלמת לקניות. אולם האם די בכל אלה על מנת להבין מדוע אנשים נוהרים לקניון? האם יש בכך כדי להסביר את נחשולי האדם ששוטפים אותם בערבי חמישי ובמוצאי שבתות?

הנהירה לקניונים איננה מתמצית בכך שהמקום נוח לעריכת קניות. יותר ויותר שטח במרכזי הקניות מוקדש כיום לפעילות פנאי, נופש ובידור. קניונים רבים מציעים מופעים מוסיקליים, להקות זמר, תצוגות אופנה, וכן פעילויות לילדים, לנוער, למבוגרים ולקשישים. בחלק ממרכזי הקניות פועלים מכוני ספורט, ספריות, גלריות, והם מקיימים מפגשי נשים, תערוכות אמנים, וירידי לבוש ומזון.
על כל אלה אנו מתבשרים באמצעות מערך שיווק ופרסום אינטנסיבי, שתכליתו למשוך עוד ועוד לקוחות פוטנציאליים. תוכניות שבועיות מתפרסמות באופן שוטף בעיתונות המקומית, ברדיו, היישר לתאי הדואר שלנו, באינטרנט, על לוחות המודעות ובשלטי חוצות.
כולם קוראים לנו לבוא ומבטיחים מכל טוב: מבצעים מיוחדים ופעילויות מגוונות, הצגות תיאטרון לילדים, הרצאות למבוגרים, סדנאות יצירה לכל הגילאים ומסכי צפייה ענקיים לתוכניות טלוויזיה נבחרות, כגון הנהירה אחרי מסכי הפלזמה והאל סי.די בתקופת משחקי המונדיאל האחרון.
ולא זו בלבד, "תיירות קניונים" הפכה לאמצעי חשוב במשיכת קהל יעד רחוק. הקניון Mall Of America בבלומינגטון, מינסוטה, מציע לקהל הקונים חבילת טיסה לקניון, הכוללת קניות, בידור, סידורי בתי מלון וסיור מודרך בנפלאות המקום.

הקניון הוא עולם בתוך עולם. הוא מספק סביבה סטרילית, נקייה ומוגנת, כך שהעולם האמיתי נשאר בחוץ. כתחליף לרחוב העירוני הקניון יפה יותר, בלי קבצנים ויצאניות, בלי שלוליות בחורף וריחות לא נעימים בקיץ. כאן מזג האוויר נוח תמיד, העצים המלאכותיים פורחים בירוק תמיד, האוויר אינו מזוהם ומכוניות אינן צופרות ומתיזות אבק ובוץ על העוברים ושבים. הקניון מספק מעין מציאות-על, בועה מוגנת שנוח לנו להתכנס אל תוכה.

מבחינה מסוימת הפך הקניון למוקד עלייה לרגל.
קידוש תרבות הצריכה מתבטא גם באלמנטים ארכיטקטוניים: קניונים לא מעטים מעוצבים בחללים גבוהים, עם עמודי שיש, תקרה שקופה ועגולה שמאפשרת כניסה של אור השמש, חלונות מעוטרים מתחת לכיפה העגולה שמזכירים ויטראז'ים. כל המרכיבים הללו: הקשתות, האור, החלל הגבוה, לקוחים מכנסיות ומסגדים ומקנים למקום נופך של קדושה, המכוון להעניק חוויה דתית ועוצמה רגשית.

גם הקניות עצמן, שלמענן נוצר הקניון, אינן קניות ותו לא. אנחנו לא קונים תפוזים אלא "ויטמינים ובריאות". מוצרי קוסמטיקה מעניקים לנו תחושה של ניקיון ויופי. הטלפון הסלולרי הופך להיות ידיד נפש שיענה על כל משאלותינו. אנו מוצאים עצמנו נסחפים למעגל קסמים של צריכת מוצרים שאין לנו בהם צורך ממשי, אלא שהם מאפשרים לנו להרגיש טוב עם עצמנו, ולו לזמן קצר.

הקניון עצמו הפך למותג, למעין מקדש. הוא מקדש כל מה שניתן לקנות בכסף, הוא מציע אין-ספור אפשרויות צריכה, הוא יוצר תחושה של ניתוק מהעולם האמיתי ומוביל אותנו לעולם של מציאות דמיונית, הוא לוקח אותנו למסע של צבעים, קולות ודמויות, שטוב לנו ונוח לנו ללכת בהם לאיבוד.

בשל כל אלה, הקניון הפך להיות הבית השני שלנו. אנו נמשכים אליו, ויחד אתנו כל עם ישראל. יותר מ-90% מתושבי ישראל ביקרו בקניונים בשנה האחרונה; יותר מ-60% מבקרים בהם פעם בחודש ויותר, נתונים שמעידים על הצלחה גדולה. מה עוד יש לומר, להתראות בקניון!