איך הכל התחיל

קניונים ושטחי מסחר צברו תאוצה רבה החל במחצית השנייה של המאה ה-20 - קשה לתאר את חיינו בלי מרכזי הקניות המפתים. בימינו הפכה ההליכה לקניון לבילוי לכל דבר, הרבה מעבר לחוויית השופינג, ונראה כי חל מעבר מסיבי משיטוט ברחובות מחנות לחנות ועצירה בדרך בדוכן גלידה, אל עבר המסדרונות הרחבים והממוזגים, פינוק במדרגות הנעות, ועצירה במקדונלדס.
ואולם, הכל התחיל הרבה קודם. מסתבר כי כבר במאה ה-10 נפתח באיסטנבול שוק מקורה ענק שמזכיר את הקניון של ימינו.
הקניונים הראשונים בעולם היו מתחמי קניות סגורים, והידוע בהם שוק אוקספורד, שנפתח בלונדון בתחילת המאה ה־19. אחר כך באו בתי הכלבו - חנות אחת עם עשרות מחלקות, שתופסות כמה וכמה קומות דוגמת המייסיס הניו יורקית המפורסמת.
בשנות ה-60 של המאה ה-19 נבנתה במילאנו גלריית ויטוריו עמנואל השני, שמושכת קהל רב גם בימינו, ובתחילת המאה העשרים הגיע תורם של הפאסאז'ים בפריז. ארצות הברית נכנסה לתמונה בשנות ה-50 של המאה ה-20, עם "מרכז הקניות נורת'גייט" בסיאטל, ומאז היא מושלת בכיפה, לפחות בכל הנוגע לתרבות מרכזי הקניות.

ישראל היא אחת המובילות בעולם ביחס שבין שטחי המרכזים המסחריים לאוכלוסייה.
יותר מ־300 אלף בני אדם מבקרים מדי יום בקניונים ברחבי הארץ, ומשאירים בהם כ- 1,000₪ בממוצע לחודש למשפחה.
הקניון הגדול בישראל הוא הקריון אשר בקריית ביאליק, המשתרע על פני 87,000 ק"מ ומכיל כ-360 בתי עסק. את הקניון הראשון בארץ פתח היזם דוד עזריאלי ברמת גן, הלא הוא קניון איילון. המילה העברית קניון, אגב, הינה שילוב של המלים קניות + חניון, ולכן יש לבטא אותה Canyon.

מה סוד הקסם?

הקניונים מוכרים לנו מרחב נעים, נוח, בטוח, שכיף לשוטט בו, לא צפוף מדי, בלי הבלגן והרעש שבחוץ, מקום מחסה מפני החום הלוהט בקיץ או מפני הגשם והקור שבחורף. נדמה כי מזג האוויר, כמו גם הזמן עצמו, קבועים בו תמיד ועומדים מלכת.
התקרות גבוהות, מעניקות תחושה של מרחב וחופש, מאפשרות לראות כמה שיותר מהמקום בו אנחנו עומדים, שחס וחלילה לא נפספס איזו חנות או מבצע, והקירות צבועים בצבעי פסטל שקטים ומרגיעים. רוב החנויות שייכות לרשתות ארציות או בינלאומיות איכותיות, וניתן למצוא בהן שפע של מותגים אופנתיים, הרגשה של חוץ לארץ.
מתחמי המזון - ה"פוד קורט" - מכילים אינספור מסעדות מזון מהיר המציעות לנו הכל מכל, כשנתעייף או נהיה רעבים לא נצטרך לחזור הביתה אלא להמשיך ליהנות ממרחבי הקניון האינסופיים. בשנים האחרונות צצו בקניונים גם בתי קפה של הרשתות הגדולות, שניתן להעביר בהם את הזמן בכיף.
לא פחות חשוב למשוך את הילדים: משחקיות, מתקני שעשועים, משחקי וידיאו וכמובן חנויות צעצועים הם בגדר חובה, שכן הם מביאים אמהות לקניונים גם אם לא ממש התכוונו לקנות משהו. הילד מושך בשמלה, והן תצאנה עם ידיים עמוסות בשקיות.

התפתחויות אחרונות ושינויי מגמה.

מעבר להתפתחות הויזואלית המרשימה, לגישה העיצובית החדשנית, להקפדה על כל פרט ופרט בבתי העסק השונים, לאחרונה חלו כמה שנויי גישה בתרבות הקניונים, הן מבחינת הצרכנים והן מבחינת העסקים. תחומים מסוימים עולים על חשבונם של אחרים, ואף מפנים אותם מן הקניונים.

כך, למשל, באחד המהלכים המדוברים של השנה האחרונה, רשת האופנה השבדית H&M פתחה את סניפיה הראשונים בישראל באביב 2010 - בקניון עזריאלי בתל אביב ובקניון מלחה בירושלים - וחתמה על הסכם עם חברת קניוני ישראל על פתיחת 4 חנויות של הרשת: בגרנד קניון בחיפה, בקניון אבנת בפתח תקווה, בקניון השרון בנתניה ובקניון רחובות.
כדי לפנות מקום לרשת האטרקטיבית, על 2,000 המ"ר של משיכת קונים שלה, היה צורך "להיפטר" ממתחמים רווחיים פחות.
על פי פרסומים, קבוצת עזריאלי תשלם 4 מיליון דולר לרשת בתי הקולנוע גלובוס מקס, בתמורה ליציאתה מהקניון תשע שנים לפני תום החוזה. נוסף לכך תהיה החברה פטורה מתשלום דמי שכירות החל מתחילת חודש יוני 2009 ועד מועד סיום ההסכם. כמו כן תשלם קבוצת עזריאלי לרשת גלובוס גרופ עבור הפינוי המוקדם מקניון מלחה בירושלים סכום דומה - 2 מיליון דולר וחודשי שכירות חינם.
הרשת הבינלאומית GAP, הגיעה אף היא לישראל ופתחה סניפים בקניון עזריאלי בתל אביב ובשדרות ממילא בירושלים. כמו כן, צפויה גם רשת האופנה האמריקאית American Eagle להגיע לישראל בחודשים הקרובים.

מגמה נוספת בשנים האחרונות הינה פעילויות שיווקיות יזומות מצד הנהלת הקניון: כל קניון סיגל לעצמו "עוגנים זמניים" - ממבצעי מכירות ייעודיים, ירידי מזון מיוחדים ועד הפעלות לילדים בגילאים שונים כולל הצגות, ריקודים, הפעלות וכו'. פעולות אלו מצליחות להביא לקניון בשעות הרצויות גם מבקרים שאין להם עניין מובהק בקנייה ספציפית או בחוויית השופינג כשלעצמה.

תופעה נוספת ניתן לראות בדוכנים הצצים ברחבי הקניון. ממכירת מכשירי סלולר חדישים, דרך עמדת מגזינים ועיתונים, עציצים, תמונות, ועד סוכריות, סיגריות ושוקולדים. היתרונות שב"ללכוד" את העוברים ושבים הרבים מצד אחד, והחיסכון בעיצוב חנות ושכירתה מצד שני, קורצים לבעלי עסקים רבים לפתוח דוכן במקום להשכיר שטח גדול לזמן רב.

מה צופן לנו העתיד?

רעיונות יצירתיים, דמיוניים או סתם מטורפים מבשרים את קניוני העתיד. חלקם כבר כאן, אחדים נמצאים בשלבי הקמה ואחרים עדיין בגדר מדע בדיוני. הנה כמה מהם:
קניון עם גג נפתח, ממש כמו במכונית, האמור "להכניס את הרחוב פנימה" בתנאי מזג אוויר מוצלחים; קניון עם גג שכולו זכוכית הנותן תחושה של חופש ביום ורומנטית בלילה; רעיון מסוג אחר הוא "קניון נושא", המוקדש כולו לנושא מסוים, כמו בידור או מולטימדיה, או כמו "קניון המכוניות" הענק הנבנה בימים אלו בטורקיה.
המצאה יפנית חדשה, אלא מה, מביאה לנו את ה"קניון עיר", שמשמו אפשר להבין כי אנשים יוכלו ממש לגור ולחיות במתחם. בנושא זה ראויים לציון בתי המלון הענקיים, המעוצבים ומלאי האטרקציות כדוגמת אלו בלאס וגאס, המשלבים קניונים עצומים בתוך המתחמים שלהם, הכוללים כמובן גם בתי קזינו מפוארים.

ואי אפשר לסיים מבלי לציין את הפלא החדש של המיליארדר שלדון אדלסון בסינגפור, המארינה ביי סאנדנס, המשתרע על שטח של כמיליון מ"ר. גובהו 200 מטר (הגבוה ממגדלי עזריאלי מגיע ל-187 מטר), הוא מורכב משלושה מגדלים אשר ביניהם מחברת בריכת גג הגדולה בעולם.
המתחם החדש מכיל כל מה שאפשר לבקש מבלי לצאת החוצה: מרכז קניות שבו שוכנים המותגים היוקרתיים ביותר, מרכז כנסים ואירועים, מלון מפואר, פארק, גנים בוטניים, מועדוני לילה, מתחם מסעדות יוקרתי וכמובן קזינו. הכל במקום אחד. לדברי אדלסון, כך נראית תיירות העתיד. העתיד אם כך ללא ספק כבר כאן.

למעבר לעמוד מידע וטיפים